"אני יודע שההמצאה שלי שווה המון אבל איך אדע להגיד למשקיע כמה כסף אני רוצה תמורת כמה אחוזים"?
אם עושים עבודת הכנה מקיפה ועושים ניתוח נכון התשובה לשאלה הזו של הממציא תהיה פשוטה.
אחרי ניתוח עסקי מקיף וקבלת החלטות על המודל העסקי בעל סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר, צריך לבנות תכנית עסקית. התכנית הזו מנתחת את ההמצאה, השוק בו היא תתחרה, המוצרים המתחרים, הטכנולוגיות החלופיות וכו'. על סמך הניתוח הזה ניתן לבנות תחזית ריאלית של השקעות ושל רווח והפסד של החברה שתתבסס על ההמצאה החדשה. מהמספרים האלה ניתן לחזות את פרק הזמן הנדרש להחזר ההשקעה ואף ניתן לגזור שווי ההמצאה.
סכום ההשקעה ביחס לשווי החברה יהיה ערך ההשקעה באחוזים משווי החברה בתכנית העסקית.
כאשר יושבים מול המשקיע צריכים להתנהל למעשה שני סוגי דיונים:
- האם שווי החברה בתכנית העסקית נראה מציאותי- כל תכנית עסקית מתבססת על הנחות- גודל השוק, אחוז החדירה, רמת ההוצאות ועוד לא מעט משתנים שיכולים לשנות את התכנית. שיטת העבודה שלי בנוי על worst case scenario . זאת אומרת שבכל הנחה כזו צריך להיות פסימיים ולהציג תסריט פחות טוב עבור הממציא, כדי שלמשקיעים יהיה קשה לתקוף את ההנחות בתכנית העסקית ולטעון שאנחנו אופטימיים בהנחות שלנו.
- מה רמת הסיכון עבור המשקיעים– אם הנחות העבודה בתכנית העסקית יהיו מקובלות על המשקיע הדיון יתמקד בשאלה הזו. ככל שהחברה קרובה יותר למימוש התכנית העסקית שלה כך רמת הסיכון של ההשקעה יורדת ועל כן ההמצאה תהיה מתומחרת קרוב יותר לשווי שלה בתכנית העסקית ולהיפך. בהקצנה ניתן להגיד שהמצאה בשלב הרעיון שווה להימור. אנשים משקיעים 20 ₪ כדי לקנות טופס הימורים שיזכה אותם במיליון ₪. הסיכוי לכך נמוך אבל כך גם סיכויי ההצלחה של רעיון בשלב הראשוני שלו.
ההמלצה שלי:
תשאפו להגיע למשקיעים כאשר אתם בשלב המתקדם ביותר שאתם מסוגלים. לעתים השקעה קטנה יחסית ממקורות עצמיים תקפיץ בסדרי גודל את שווי ההמצאה עבור המשקיעים.