חלק מבקשות הפטנטים לא מקבלים אישור פטנט בגלל שאינם עומדים בקריטריונים של פטנט ונפסלים על ידי רשם הפטנטים במשרדים השונים בעולם. רוב הבקשות לא מאושרות בגלל זניחת בקשות הפטנט על ידי הממציאים אשר לא מסוגלים לעמוד בעלויות הגדלות והולכות בתהליך של אישור הפטנט.

ההוצאות של רישום פטנט גדלות בטור הנדסי. בהתחלה אלה סכומים קטנים שכל אדם פרטי יכול להוציא ובהמשך הסכומים גדלים במכפלות במיוחד על תרגומים ואגרות בכל מדינה בה נרשם הפטנט. בלא מעט מקרים בעל ההמצאה לא מצליח לממן בעצמו את המשך התשלומים כך שהפטנט נזנח מחוסר ברירה ובכך כל ההשקעות שנעשו בפטנט יורדות לטמיון.

ההמלצה שלי: לפני שלב הגשת הפטנט צריך להיות שלב של בחינה עסקית של ההמצאה. בחינה אשר תבדוק את זכות הקיום של ההמצאה מבחינה עסקית. בחלק מהמקרים יתברר שאין כל הצדקה עסקית להמצאה הזו ואז אין טעם להיכנס להוצאות מיותרות של רישום פטנט. בחלק אחר מהמקרים יתברר שיש הצדקה עסקית אבל בשינויים קלים של ההמצאה ובהתמקדות בשווקים או בלקוחות. במקרה כזה יתכן וכדאי להתחיל במסלול של הגשת בקשת פטנט אבל הבקשה תהיה מדויקת וממוקדת יותר מה שיגרום לפטנט להיות חזק יותר ויספק הגנה טובה יותר לממציא עבור ההמצאה שלו.

עודכן באוגוסט 2019

הפוסט משמעות זניחת פטנט הופיע לראשונה ב-איי פי יישום פטנטים.

הדו"ח מתחיל בסקירה מהירה של ההמצאה הכוללת בין היתר את הגדרת ההמצאה, בחינת הצורך בהמצאה, בחינת השוק העולמי, בחינת מגמות וטכנולוגיות חלופיות, בחינת יכולות קיימות ומה נדרש כדי ליישם את הרעיון, בחינת פטנטים בתחום כדי לזהות את מגמות השוק ולבסוף מסקנות והמלצות להמשך.
התוצר של הניתוח של הסריקה הזאת הוא ציון מנומק לרעיון. הציון הזה מהווה כלי לקבלת החלטות עבור הממציא ולשיפור ההמצאה:

במקרה של ציון נמוך, סיכויי ההצלחה העסקית של ההמצאה נמוכים ומומלץ לזנוח את הרעיון; במקרה של ציון גבוה סיכויי ההצלחה העסקית של ההמצאה גבוהים; במקרה של ציון ביניים ניתן לעשות "מקצי שיפורים" כדי לשפר את הציון של ההמצאה בעזרת המלצות וקווים מנחים. בכך ניתן לשפר את ההמצאה של הממציא וליעד אותה לשווקים מתאימים ובכך להעלות את סיכויי ההצלחה של הרעיון ולהתקדם בתהליך הפיתוח על פי המלצות הבחינה הזו.

ההמלצה שלי: כדי לחסוך בעלויות כדאי לממציא לעשות בחינה עסקית של ההמצאה שלו בשלב ראשוני לפני כל פעולה אשר תדרוש ממנו הוצאות כספיות משמעותיות כמו הגשת בקשת פטנט או בניית מודל או אב טיפוס.

הפוסט הסבר על דו"ח היתכנות עסקית הופיע לראשונה ב-איי פי יישום פטנטים.

התשובה שלי תהיה תמיד שאי אפשר לענות על השאלה הזו עד שלא עושים בדיקה עסקית של ההמצאה. הבדיקה הזו מהווה כלי לקבלת החלטות ונותנת נתונים מספקים כדי לענות על שאלות כמו: מה אנחנו רוצים לעשות עם ההמצאה, לאיזה שוק היא פונה, האם כדאי ואיך צריך לרשום פטנט, האם יש לנו ידע וכוח אדם מקצועי ומה עלויות הפיתוח והאם הפיתוח יהיה עצמי, מה המודל העסקי של ההמצאה, האם צריך משקיע לפיתוח והאם כדאי לפנות לשותף אסטרטגי כבר בשלבים הראשונים של התהליך.

עם סיום שלב הבחינה העסקית כאשר הממציא מקבל לידיו את דו"ח ההיתכנות העסקית חוזרת ועולה השאלה הזו הפעם בניסוח קצת אחר:
"כמה אני צריך להשקיע בהמצאה כדי להצליח"?

התשובה שלי תהיה תמיד: "ההסתכלות צריכה להיות הפוכה: "תגדיר אתה מה התקציב שלך. התקציב הזה יגדיר לנו את צורת ההתנהלות ואת הדרך כדי להצליח". הידיעה מה המקורות העומדים לרשות הממציא מכתיבה את המהלכים העתידיים, לדוגמה: מה סדרי העדיפויות של התקציב העומד לרשותנו, מתי ואם לרשום פטנט, באיזה שלב ואם לגייס משקיעים, איזה סוג משקיעים אנחנו מחפשים, אלו שלבי פיתוח נעשה בעצמו ואלו אחרי גיוס משקיעים.

לא מעט פעמים אני נתקל בממציאים אשר מאמינים בהצלחה של ההמצאה שלהם ושוקלים אפילו לשבור תכניות חיסכון או לקחת הלוואה מהבנק כדי לקדם את הרעיון שלהם. במקרים כאלה אני מייעץ להם להיות זהירים היות ובשלב הראשוני הסיכונים עדיין גבוהים וסיכויי ההצלחה עדיין נמוכים על גבול ההימור. בהקצנה אפשר לשאול: האם אדם בר דעת ימשכן את העתיד תמורת טופס לוטו?

ההמלצה שלי:
אם אתה החלטיים ואחרי כל הבדיקות הגעתם למסקנה שההמצאה שלכם שווה השקעה, השקיעו בכוחות עצמכם את המשאבים המכסימליים שאתם מסוגלים להשקיע- לא פחות אבל גם לא יותר.

הפוסט כמה צריך להשקיע כדי שההמצאה תניב פירות הופיע לראשונה ב-איי פי יישום פטנטים.

"In truth, odds are stacked astronomically against inventors, and no marketing outfit can change them. There are around 1.5 million patents in effect and in force in this country, and of those, maybe 3,000 are commercially viable. It's a very small percentage of patents that actually turn into products that make money for people. On top of all that, to get ripped off for tens of thousands of dollars adds insult to injury." Richard Maulsby, director of public affairs for the U.S. Patent & Trademark Office

"למען אמת, הסיכויים נגד הממציאים הם אסטרונומיים, ושום מחלקת שיווק לא יכולה לשנות אותם.יש כ-1.5 מיליון פטנטים בתוקף במדינה הזאת, ומתוכם אולי ל 3,000 יש יישום מסחרי. זה אחוז קטן מאוד של פטנטים שבעצם הופכים למוצרים שמרוויחים כסף לאנשים. בנוסף לכל זה, מי שגורם להוצאות של עשרות אלף דולרים, מוסיף חטא על הפשע."
ריצ'רד מאולסבי, מנהל יחסי ציבור, המשרד לפטנטים וסימני מסחר של ארה"ב (USPTO)

מקרה שקרה לנו לאחרונה ממחיש את האמת מאחרי הציטוט הזה.
הגיע אלינו ממציא כדי שנבחן את סיכויי ההצלחה של ההמצאה שלו ושנעזור לו לגייס משקיעים להמשך הפיתוח שלה. הממציא הספיק כבר להגיש בקשת פטנט בישראל וכיוון שחלפה כמעט שנה ממועד הגשת הבקשה בישראל, בהמלצת עורך הפטנטים, הוא הגיש גם בקשה נוספת בארה"ב. ההוצאות שלו בתהליך הזה היו מעל 10,000$ כל זה עוד לפני שהגיע אלינו.

ההמצאה שלו באה לפתור סרבול הקיים היום במוצר בטיחותי. בגלל שהמוצר הוא מוצר בטיחות, חובה להשתמש בו. בגלל הסרבול הכרוך בשימוש בו, במקרים מסוימים האנשים משתמשים בו לא נכון ובמקרים אחרים אפילו מוותרים על השימוש ומסכנים את עצמם.

ההמצאה החדשה באה לפתור את הסרבול הקיים בעזרת שימוש בטכנולוגית ייצור ושימוש שונה. על פניו נראה היה הרעיון חדשני ובאמת הרבה יותר פשוט לשימוש. ברור היה שההמצאה החדשה עונה לצורך אמיתי ותפתור את בעיית השימוש הלא נכון ובוודאי תגרום לאנשים לא לוותר על השימוש בו כפי שקורה היום.

אחת הבדיקות הראשונות שעשינו הייתה לבחון את תקני הבטיחות הקיימים היום. במקרה הזה כמו ברוב המקרים, יש תקן בטיחות אירופאי ותקן בטיחות אמריקאי וכדי שניתן יהיה לשווק את המוצר הוא יהיה חייב לעמוד לפחות באחד מתקני הבטיחות, רצוי בשניהם.

הבחינה המעמיקה של תקני הבטיחות העלתה מסקנה מאוד ברורה. טכנולוגית הייצור והשימוש החדשה, לא תוכל לעמוד בשום תקן. יש סתירה מהותית בין הטכנולוגיה הזו לבין התקנים הקיימים. כדי שניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה הזו ולעמוד בתקנים הקיימים צריך יהיה לתכנן את המוצר מחדש ולייצר מוצר מסורבל אף יותר מהמוצר העכשווי.

בסיום בחינה עסקית קבל הממציא לידיו דו"ח מפורט. ההמצאה החדשה קיבלה ציון נמוך יחסית בגלל בעיית התקנים. הממציא החליט לעצור בשלב הזה ולזנוח את ההמצאה הזו היות והוא הבין שאין לו דרך מעשית לקדם את ההמצאה. הממציא גם הבין שהוצאות הגשת בקשת הפטנטים גם בישראל וגם בארה"ב היו מיותרות ולמעשה מבחינתו זהו כסף "שנזרק לפח".

ההמלצה שלי:
למרות שכל ממציא בטוח שהרעיון שלו יכול "לעשות כסף" עבורו ולמרות החשש הטבעי של כל ממציא מפני גניבת הרעיון שלו, צריך להתקדם בפיתוח ההמצאה בצורה מושכלת ולבחון אותה בכלים עסקיים כדי לא להיות חלק מהסטטיסטיקה העגומה של פטנטים חסרי כל שימוש מסחרי.

הפוסט כיצד להימנע מהוצאות מיותרות בפיתוח המצאה הופיע לראשונה ב-איי פי יישום פטנטים.

אחרי שלב גיבוש הרעיון מתחיל שלב של התייעצות עם בני משפחה וחברים קרובים. במקביל מחפש הממציא בעיקר באינטרנט האם הרעיון מיושם כבר. ברגע שהממציא מגיע למסקנה שהרעיון טוב ומצד שני ההמצאה לא קיימת ולא מיושמת בשום מקום אחר בעולם הוא מחפש דרך כיצד לקדם את ההמצאה. הבעיה אתה מתמודד הממציא היא החשש שברגע שהוא ינסה לקדם את ההמצאה הוא יצטרך לחשוף אותה- לבוני דגמים, למשקיעים, למתווכים שמבטיחים לו עזרה בגיוס הון, לשותפים פוטנציאליים ולכל אדם או גוף מחוץ למעגל חבריו הקרובים.

בשלב הזה, באופן טבעי, כל ממציא מגיע להבנה שהוא חייב להגיש בקשת פטנט כדי להגן על ההמצאה שלו. על פי ניסיוני זו טעות כי זה עדיין מוקדם מידי. ב-98% מהפטנטים שאושרו בעולם לא נעשה כל שימוש. ברוב מוחלט של המקרים הסיבה שלא נעשה בהם שימוש היא שלמרות מה שהממציאים חשבו, אין בהמצאה שלהם באמת צורך או שגם אם יש צורך, היתרונות בשימוש בהמצאה זו מתגמדים מול חסרונות אותם הממציאים לא ידעו לצפות.

ההוצאות של רישום פטנט גדלות בטור הנדסי. בהתחלה אלה סכומים קטנים שכל אדם פרטי יכול להוציא ובהמשך הסכומים גדלים במכפלות במיוחד על תרגומים ואגרות בכל מדינה בה נרשם הפטנט. בלא מעט מקרים בעל ההמצאה לא מצליח לממן בעצמו את המשך התשלומים כך שהפטנט נזנח מחוסר ברירה ובכך כל ההשקעות שנעשו בפטנט יורדות לטמיון.

לפני שלב הגשת הפטנט צריך להיות שלב של בחינה עסקית של ההמצאה. בחינה אשר תבדוק את זכות הקיום של ההמצאה מבחינה עסקית. בחלק מהמקרים יתברר שאין כל הצדקה עסקית להמצאה הזו ואז אין טעם להיכנס להוצאות מיותרות של רישום פטנט. בחלק אחר מהמקרים יתברר שיש הצדקה עסקית אבל בשינויים קלים של ההמצאה ובהתמקדות בשווקים או בלקוחות. במקרה כזה יתכן וכדאי להתחיל במסלול של הגשת בקשת פטנט אבל הבקשה תהיה מדויקת וממוקדת יותר מה שיגרום לפטנט להיות חזק יותר ויספק הגנה טובה יותר לממציא עבור ההמצאה שלו.

ההמלצה שלי:
כל ממציא בשלב פיתוח ההמצאה שלו יהיה חייב לחשוף את ההמצאה שלו לגורמים חיצוניים ולכן חשוב שיגן עליה לפני החשיפה. בקשת פטנט היא אחת הדרכים המקובלות. מצד שני, כדאי לבחון את ההמצאה בכלים עסקיים כדי להבין האם יש סיכוי ליישם אותה בשוק ואם כן מה תהיה צורת היישום של ההמצאה עוד לפני הגשת בקשת הפטנט.

הפוסט הדרך הנכונה לפתח המצאה הופיע לראשונה ב-איי פי יישום פטנטים.

הרבה פעמים אני נתקל בממציאים שטוענים שעל ידי הרחבת ההמצאה לשווקים נוספים ולקהל יעד נוסף ההמצאה תהיה אטרקטיבית יותר עבור משקיעים. זו טעות!

בפגישה לגיוס הון ממשקיעים, הממציא איננו מוכר טכנולוגיה אלא רעיון למוצר או שירות מופנה לשוק ספציפי ולקהל יעד ספציפי. גם הטכנולוגיות החדשניות ביותר בעולם המחשבים מופנות לשווקים ספציפיים ולקהל יעד ספציפי. עם הזמן נעשות הרחבות, התאמות ושימוש בטכנולוגיות האלה לשווקים חדשים ולמוצרים חדשים- זה התהליך הטבעי של פיתוח רעיון ואין כאן קיצורי דרך.

את המשקיע מעניינת השורה התחתונה. מה הסיכון של ההשקעה שלו לעומת פוטנציאל הרווח. אפשר להבין זאת כשבוחנים שוק ומוצר ספציפי. לא מעט פעמים דווקא צמצום קהל היעד ופניה ספציפית למגזר מסוים מעלה את האטרקטיביות של ההשקעה. ברגע שאין שוק ספציפי, המשקיע יתייחס לממציא ובצדק כחובבן- הרי רעיון מצוין בשוק אחד יהיה רע מאוד בשוק אחר. כל פיתרון צריך מותאם ספציפית לצרכי אותו שוק.

יותר מכך, כיצד ניתן יהיה לכמת את הפוטנציאל העסקי עבור המשקיע? איזה מוצר מוכרים? עבור מי? מה הצרכים של אותו שוק? מה הפתרונות האלטרנטיביים באותו שוק וכיצד הפתרון של הממציא טוב יותר מהאלטרנטיבות? מה התחרות? איזה שותפים אסטרטגיים מעניינים ואיך אפשר לתמחר את המוצר כשבכל שוק התחרות שונה והמחירים שונים?

התוכנית העסקית חייבת להיות עבור שוק מסוים וצריכה להוכיח את הפוטנציאל העסקי של ההמצאה באותו שוק. ברור שבתוכנית העסקית צריך להוסיף את הסיפור של הפוטנציאל שלו גם בשווקים אחרים- כך ניתן להעלות את האטרקטיביות של הרעיון בעיני המשקיע. אם הרעיון טוב ומוכח בשוק ספציפי ויש לו גם פוטנציאל תיאורטי בשווקים נוספים הרי הרעיון מאוד אטרקטיבי.

ההמלצה שלי:

כל ממציא צריך להתמקד במה שהוא מכיר. המיקוד חשוב גם בגיוס הון ממשקיעים והרחבה יכולה לפגוע באטרקטיביות של ההמצאה עבור המשקיעים.

הפוסט התמקדות תעזור בגיוס הון ממשקיעים הופיע לראשונה ב-איי פי יישום פטנטים.

פתרון בעיה של הממציא מתברר לעיתים כצורך ייחודי של הממציא ושל הסביבה הקרובה אליו. במקרה כזה בדיקה עסקית של ההמצאה תוכיח שאין שוק או קהל יעד המצדיק המשך פיתוח ההמצאה. מצד שני לא מעט המצאות כאלה הוכחו ככאלה אשר יכולים לפתור בעיה אמיתית עבור אנשים נוספים או ליצר יתרון תחרותי עבור חברות בתחום. אלה ההמצאות אשר בדיקה עסקית תמליץ להמשיך להתקדם ולפתח אותן.

לא מעט פעמים, עם הזמן כאשר הממציא מגבש יותר ויותר את ההמצאה שלו, הוא מרגיש שהפיתרון הזה כל כך טוב שהוא יכול לפתור בעיות ולענות לצרכים גם עבור בעיות נוספות, צרכים נוספים או שווקים אחרים. "אם הרעיון כל כך טוב למה שגם אחרים לא ייהנו ממנו"?

לתופעה הזו אני קורה "תפסת מרובה לא תפסת"- ההתרחבות לשווקים אחרים מחלישה את הכוח של ההמצאה היות וכל התרחבות כזו דורשת שינוי או "שיפור קטן" בהמצאה. הבעיה שמה שהתחיל כמענה לצורך אמיתי של הממציא הופך להיות למענה לצרכים שהממציא בטוח שהם קיימים אבל הוא לא באמת מבין אותם. במקום לחזק את ההמצאה ואת הפיתרון, התופעה הזו רק מחלישה אותם. המענה הנכון לבעיה ספציפית הופך להיות פיתרון לא מספק להרבה בעיות.

ההמלצה שלי:

כל ממציא מכיר טוב את הצורך או הבעיה אשר גרמו לו לחשוב על ההמצאה שלו. חשוב להמשיך ולדבוק בצורך הזה ולא לנסות להוכיח שהפתרון הזה טוב גם לצרכים אחרים.

הפוסט תפסת מרובה לא תפסת הופיע לראשונה ב-איי פי יישום פטנטים.

השאלה הזו נתפסת תמיד כשאלה מוזרה. את מי זה מעניין הפרט הזה כאשר יש לנו רעיון כל כך גדול שאפשר להרוויח ממנו כל כך הרבה?

התשובה שלי שמשקיע אשר איננו שותף אסטרטגי לא אמור להבין כיצד ניתן לממש את הרעיון. הוא מצפה שהשותפות תהיה בנויה על חלוקה הוגנת. הוא משקיע את כספו ואתם אמורים להוביל את ההמצאה לידי מימוש.

על כן הכרחי שיהיה לכם לפחות אחד מהנושאים הבאים (לא על פי סדר החשיבות):

• מומחיות בתחום אשר תעזור בפיתוח
• זמן אשר יאפשר לכם לקחת אחריות ולהיות מעורבים בתהליך
• קשרים אשר יעזרו לשווק את ההמצאה בשלבים מתקדמים יותר
• יכולות ניהול אשר ניתן ליישם אותם בניהול התהליך
• יכולות מקצועיות נוספות שניתן ליישם אותם

ההמלצה שלי:

משקיעים לא משקיעים רק ברעיונות או בפטנטים. ההשקעה היא באנשים לא פחות מאשר ברעיון. יש פה עסקת חבילה של רעיון טוב והאנשים השותפים לרעיון. את המשקיע צריך לשכנע לא רק בפוטנציאל העסקי שלכם אלא גם ביכולת שלכם להיות שותפים למימוש שלו.

הפוסט מה הערך המוסף שלכם בעיני משקיעים הופיע לראשונה ב-איי פי יישום פטנטים.

• משקיעים פרטיים (אנג'ל)- אנשים בעלי כסף אשר מחפשים השקעות כדי לייצר תשואה גבוהה יותר על הכסף שלהם.
• קרנות הון סיכון (VC) – קרנות המיועדות להשקעות בעיקר בחברות סטארט אפ. הקרנות האלה מתייחסות להשקעה כהשקעה בסיכון גבוה ומצד שני בעלות סיכוי לתשואה גבוהה מאוד.
• קרנות ממשלתיות (דוגמת המדען הראשי) – קרנות אשר משקיעות ברעיונות ובטכנולוגיות על פי קריטריונים אשר מוגדרים על פי המדען הראשי. הקרנות האלה משקיעות ברעיונות אשר המדינה רואה בהן פוטנציאל עסקי על פי סדר העדיפויות של המדינה.
• קרנות ציבוריות ייעודיות- לעיתים ישנם תקציבים אשר מיועדים לפיתוח רעיונות בתחום ספציפי. למשל קרנות של השוק האירופי אשר מיועדות לפיתוח פתרונות בתחום טיהור המים. התקציבים האלה דינמיים ומשתנים כל הזמן.
• קרנות פרטיות ייעודיות- לעתים ישנן קרנות פרטיות אשר מיועדות לפיתוח רעיונות כדי לפתור בעיה ספציפית. למשל בעל הון שבן משפחתו חולה במחלה ומקצה כספים לרעיונות אשר קשורים למציאת תרופה למחלה הזו.
• משקיע אסטרטגי- הוא איננו משקיע במקצועו אלא כל גורם בשוק אשר הרעיון שלכם יכול לקדם אותו במסגרת הפעילות הקיימת בשוק. למשל חברת השקיה יכולה להיות משקיע אסטרטגי עבור רעיון בתחום החיסכון במים.

ההמלצה שלי:

לפני שלב גיוס הון להשקעה, חשוב לנתח את מפת המשקיעים ולהבין את היתרונות והחסרונות שלהם עבורכם. חשוב לדרג את הערך של ההמצאה לכל סוג של משקיע ולנסות להגיע קודם כל לאלה אשר ההמצאה שלכם תהיה בעל הערך הרב ביותר.

הפוסט סוגי משקיעים הופיע לראשונה ב-איי פי יישום פטנטים.

פגישה עם משקיע איננה פגישת חולין או שיחה חברית. עליכם ליצור אצל המשקיע עניין ברעיון או בהמצאה ובמקביל לייצר אצלו תחושה שאתם הכי מקצועיים בעולם. גם רעיון טוב יכול להיפסל רק בגלל שלא הצלחתם לתת תשובות מספקות למשקיע. כל גמגום יכול להיתפס כחוסר מקצועיות.
לקראת הפגישה צריך להכין:

• תכנית עסקית ברמה גבוהה. התכנית צריכה לכלול סקירה של השוק, הפוטנציאל, הסיכונים והתחרות. החלק החשוב בתכנית יהיה חלק "המספרים": הפוטנציאל המסחרי, הרווחיות, ההשקעה הנדרשת ותחזית רווח והפסד הכוללת לוח זמנים להחזר השקעה. ברור שכל התכנית הזו תהיה בנויה על הנחות אבל כל הנחה כזו צריכה להיות מנומקת.
• מצגת משקיעים אשר מסכמת בצורה גרפית ומושכת לעין את התכנית העסקית. צריך להתייחס למצגת כאילו היא פרסומת שמטרתה למכור מוצר.
• אם הצלחתם להכין אב טיפוס המדגים את ההמצאה כדאי מאוד להציג אותו. הוכחת יכולת טובה, עדיפה על כל מצגת או הסברים מילוליים.

אחד הדברים שאני מקפיד לקראת פגישה עם משקיע הוא לעשות עבודת תחקיר על המשקיע ועל פי התחקיר הזה להתאים את התכנית העסקית והמצגת. ברור שהנחות הבסיס והמספרים יהיו זהים לכולם אבל הדגשים וצורת ההצגה צריכים להיות שונים ומותאמים לצרכים ולאופי המשקיע איתו נפגשים.

ההמלצה שלי:

תשאפו להגיע מוכנים לפגישת גיוס הון עם משקיעים בצורה המיטבית. כדאי להתייחס לפגישה כזו כהזדמנות חד פעמית. הרושם הראשוני בפגישה הוא קריטי ולא תהיה הזדמנות שנייה.

הפוסט מה הכרחי להכין לקראת פגישות עם משקיעים הופיע לראשונה ב-איי פי יישום פטנטים.